Roey Solomonovich

7 days ago4 min read

הטיול השני ליפן - יום #16 נגאסקי וקוממוטו

נאגסקי- יום שני מתוך שלושה (18-11-2024) - טיול לקוממוטו

עיקר היום תוכנן להיות יום ב-Kumamoto "לצוד" את הפסלים של דמויות One Piece. כשהזמנו את הכרטיסים, מאחר שרצינו מקומות שמורים, נאלצנו לקחת רכבת יחסית מוקדמת שיוצאת ב-7:45. אז התחלנו את היום מוקדם ויצאנו לתחנה.

הגענו לתחנה מוקדם מספיק כדי לחפש אם יש שם מקום ראוי לקפה, ומצאנו את Seattle's Best Coffee. אני אפילו לא יודע לומר אם זה יומרני, אבל זה בהחלט שם שמפתיע להיתקל בו ביפן דווקא. בכל מקרה, המקום נראה נחמד אז התיישבנו והזמנו קפוצ'ינו בשבילי, מאצ'ה לאטה לרועי, ושני סנדוויצ'ים קטנים לכל אחד מאיתנו. הכל היה טעים ומוצלח. משם כבר עלינו לרציף שלנו והתחלנו כשעתיים נסיעה עם שתי החלפות עד לתחנת קומאמוטו.

ניסינו לראות אם אפשר לשלב את המעבר בין הפסלים עם מקומות נוספים שעשויים להיות מעניינים בעיר, אבל ההיצע התיירותי של העיר מעבר לפסלים ולטירה ממש דל. יש שיקראו לה כלוםמאמוטו, לא חשוב שמות. יחד עם זאת, התחלנו את הטיול בעיר בגני Suizenji Jojuen שהם גנים יפנים נאים מאוד, עמוסים קוי (קרפיון עם יחסי ציבור) מלאים ברווזים ואף אנפות בודדות. היה נחמד מאוד.

משם המשכנו ברגל לפסל של לופי. הדרך לשם לא מאוד מעניינת, אבל הפסל עצמו נמצא בשדרה נאה מאוד של עצים צהבהבים משלכת. מצאנו שם עוד חובבי One Piece שבאו לראות את הפסל ולהצטלם איתו. וכיאה ליפן, נהגנו כיפנים והמתנו בתור (קצר) לפסל. עשינו קצת פוזות וניסינו להפעיל איזשהו אפקט VR ששלט סמוך טען שאמור לעבוד עם הפסל של לופי, אבל ללא הצלחה. בכל מקרה, מטרה מספר אחת של היום הושגה.

לאחר שהחלטנו שמיצינו את המקום (בכל זאת זה רק פסל בסופו של דבר) המשכנו רגלית דרך פארק, שבעצם היה מסלול ארוך יותר אך ירוק ונחמד יותר אל הפסל הבא - של טוני טוני צ'ופר! הפארק מזכיר בהרבה מובנים את פארק הירקון - מאוד ירוק, שקט, הרבה עצים וצמחיה ונחל איטי שזורם דרכו. היה חביב מאוד ואף עצרנו פעם פעמיים לרביצה קלה על ספסל בדרך להתרעננות וצילום ברווזים.

הפארק פוגש את גן החיות של קומאמוטו (שהיה סגור כי היה יום שני, אבל מלכתחילה לא בנינו עליו) והפסל נמצא ברחבה מחוץ לגן החיות. משיקולי מרחק, החלטנו להקיף את הגן מהצד שקרוב לעיר ולא מהצד שקרוב לנחל, אז למעשה יצאנו מהפארק. הגענו לרחבה ומצאנו גם את צ'ופר! מטרה מספר שתיים של היום הושגה בהצלחה! גם פה מצאנו חובבי One Piece שאת חלקם זיהיתי מהביקור בפסל של לופי באותו בוקר. משעשע.

בשלב הזה, זאת כבר הייתה שעת צהריים וחיפשנו מקום לאכול, שגם יהיה קרוב לרכבת, כדי שלא נהיה בלחץ לתפוס את הרכבת שלנו חזרה (הזמנו מראש כרטיסים עם מקומות שמורים). מצאנו מסעדת ראמן לא רעה. כמקובל במסעדות ראמן (לפחות אלו שאנחנו נתקלנו בהן עד כה) הייתה מכונה בכניסה שדרכה מזמינים את המנה שרוצים כולל שתיה ותוספות, משלמים ומקבלים כרטיסים לתת למלצרים להעברת ההזמנה למטבח. הזמנו, התיישבנו, קיבלנו תוך זמן קצר יחסית שתי קערות מרק ענקיות עם ראמן. פרוסות בשר, מלא אטריות, נבטים, עוד תוספת, ובמנה של רועי היה גם בשר קצוץ. היה טעים, אם כי מעט עשבוני מדי לטעמי. רועי הצליח איכשהו לחסל את כל הגיגית, אני בשני שליש הדרך החלטתי לטפל בחלקים הטעימים יותר שנותרו, כי באמת שלא נשאר כבר מקום.

המשכנו בהליכה לרכבת ושוטטנו קצת במתחם האוכל שלה. מצאנו שגם שם יש סניף של SBC - Seattle's Best Coffee, אז ניצלנו את ההזדמנות לשתות עוד קפה ומאצ'ה. משם כבר עלינו לרציף ונסענו חזרה לנגסאקי, עם שתי החלפות.

כדאי לציין בשלב הזה, שבדיעבד היינו יכולים לתכנן את החלק הזה של הטיול טוב יותר. הנסיעה לקומאמוטו עוברת דרך פוּקוּאוֹקָה בתחנת Hakata. מאחר שהמשך הטיול שלנו כולל גם שהות בפוקאוקה, הרבה יותר הגיוני ללון בפוקואוקה ולצאת ממנה לטיולי יום בנאגאסקי ובקוּמָמוֹטוֹ כך שהיינו חוסכים בערך שעה לכל כיוון, נוסעים עם רכבת אחת במקום שלוש, ובהתאם הנסיעה גם היתה עולה לנו פחות. חבל, אבל לא נורא, עדיין היה מוצלח.

כאן הייתה אמורה להיות תמונה של המסלול מנגאסאקי לקומאמוטו דרך תחנת Hakata, אבל כנראה שמשהו במסלולי הרכבות השתנה מאז שנסענו ויש מסלול יעיל ומהיר יותר (יחסית, כן? המסלול הזה הוא שעה ו-45 דקות, בעוד שנסיעה ישירות מפוקואוקה לוקחת כ-40 דקות). לשם המחשה, העיגול האדום למעלה זאת תחנת Hakata.

כשחזרנו לנגסאקי, יצאנו הפעם מהשער הנוח יותר של התחנה. בפעמים הקודמות שעברנו בה, עברנו דרך כניסה אחורית שלה. פעם אחת בטעות ופעם נוספת כי זה היה מה שהכרנו. הפעם היה לנו הפנאי לחפש את היציאה שפונה לכיוון המלון שלנו (לא משימה כזאת גדולה, אני לא בטוח למה התבלבלנו בפעם הראשונה). מעבר לכך שזה מקצר את הדרך, הסביבה גם יותר נעימה ומזמינה, כי היא עוברת מול החזית של התחנה ושל מרכז קניות גדול ונאה.

כשהגענו למלון וידאנו שהמזוודות אכן הגיעו ובעקרון תכננו לעשות כביסה, אבל התעצלנו והיה לנו את הערב הבא להתמודד עם זה, אז במקום הלכנו לטבול באונסן של המלון, ולאחר מכן סגרנו את היום.